החלטה בתיק ת"א 5321-07

לפני בקשת התובעת למינוי מומחה רפואי בתחום הראומטולוגי, על מנת שיחווה דעתו אם נגרמה לה נכות בתחום האמור, ובפרט האם היא סובלת מתסמונת הפיברומיאלגיה, כתוצאה מתאונת הדרכים נשוא התביעה. הבקשה הוגשה לקראת ישיבת ההוכחות שנקבעה בתיק, ולאחר שמומחים רפואיים אחרים שמונו הגישו את חוות הדעת מטעמם.

לטענת התובעת, בעקבות התאונה היא סובלת מכאבים מפושטים בחלקי גוף שונים, מטופלת מזה זמן במרפאת כאב, ולאחרונה אף אושר לה טיפול בקנאביס רפואי בגין כאביה. באשר לעיתוי הגשת הבקשה, נטען כי ההבחנה באשר לכאבים הנמשכים לא היתה עקבית, וכי הבחנה כזו צויינה בסיכום ייעוץ מרפאת כאב במרכז רפואי לין מיום 27.3.13 אשר צורף לבקשה.

הנתבעת מתנגדת לבקשה. לטענתה, אין לדון בבקשה משזו הוגשה מבלי לבקש לתקן את כתב התביעה, ומשלכתב  התביעה לא צורפה מלכתחילה בקשה למינוי מומחה בתחום זה. כן נטען כי הבקשה הוגשה בשלב מאוחר מאוד של ההליך, וכי מדובר בתאונת עבודה ולפיכך ככל שהתובעת טוענת שחלה החמרה במצבה עליה לפנות למל"ל. לגופם של דברים נטען כי לא הונחה ראשית ראיה המצביעה על נכות שנותרה לתובעת בתחום האמור.

לאחר בחינת עמדות הצדדים, אני רואה לקבל את הבקשה, ולהלן תמצית נימוקי.

מבחינת הטענות הדיוניות שהעלתה הנתבעת, אינני סבורה כי יש בהן כדי להביא לדחיית הבקשה. הצורך בתיקון כתב תביעה עולה כאשר מדובר בשינוי של התשתית העובדתית שנטענה בכתב התביעה. בענייננו נטען בכתב התביעה כי התובעת סובלת מכאבים בחלקי גוף שונים מאז פגיעתה בתאונה (סעיף 6 לכתב התביעה), וניתן לראות את הבקשה הנוכחית כנכנסת בגדר חזית זו. התקנות אינן מסדירות במפורש את הדרך הדיונית לבקש מינוי מומחה נוסף בשלב שלאחר הגשת כתב התביעה, וכאשר הבקשה מתיישבת עם עובדות שנטענו מלכתחילה בכתב התביעה, אינני סבורה כי מתחייבת בקשה לתיקונו. אציין כי מכל מקום, סוג השיקולים שייבחנו להלן, דומה בעיקרו לשיקולים הנשקלים בבקשה לתיקון כתב תביעה, כך שמהותית נתתי דעתי לשיקולים הרלוונטיים, מה-גם שההלכה הפסוקה באשר לתיקון לתיקון כתבי טענות הינה כידוע ליבראלית.

אשר לשלב בו הוגשה הבקשה; אין חולק כי הבקשה הוגשה בשלב מאוחר. מדובר בתביעה המתנהלת זמן רב, מונו מספר מומחים, ניתנה הצעה לסיום התיק בפשרה והתיק נקבע להוכחות, ורק בשלב זה וסמוך לישיבת ההוכחות הוגשה הבקשה. עם זאת, הוראות הדין אינן מונעות הגשה בקשה למינוי מומחה בשלב כאמור, אף שברי כי מדובר בחריג לכלל, באופן המחייב בחינה זהירה (לעניין בקשה למינוי מומחה בשלב מאוחר של ההליך ולאחר שלב קדם המשפט, ראו: רע"א 6626/99 עזבון המנוח צסטה ז"ל ואח' נ' הררי (פורסם במאגרים); רע"א (מחוזי חיפה) 14120-03-11 בלום נ' מנורה חברה לביטוח (פורסם במאגרים); ת.א 1000-07 (מחוזי חיפה) שפיקוב נ' פניקס ישראלי בע"מ (פורסם במאגרים). מההיבט הדיוני, יש לבחון קיומו של טעם המצדיק העלאת הבקשה בשלב מאוחר והאם הדבר נדרש למניעת עיוות דין. מההיבט המהותי, הרי שעיתוי הגשת הבקשה, שעניינה  תאונה שארעה לפני זמן רב, עשוי להיות שיקול רלוונטי לבחינת קיומה או היעדרה של ראשית ראיה לנכות שנגרמה בתאונה.

ומכאן לענייננו; המבקשת מפנה למסמך רפואי ממרפאת כאב במרכז רפואי לין מהשנה האחרונה, בו מצוינת בין היתר הבחנה של "רגישות ניכרת מעל נק' שריריות רבות מעל הקריטריון של פיברומיאלגיה". אזכור לפיברומיאלגיה ניתן למצוא גם במסמכים רפואיים קודמים שצורפו לבקשה (מסמך מרפאת כאב מנובמבר 2009), ומהמסמכים הרפואיים עולה רצף של תלונות על כאבים בחלקי גוף שונים מאז התאונה. בנסיבות אלה, ומאחר שמדובר בסיווג רפואי/מקצועי של תלונות כלליות וניתובן להבחנה רפואית רלוונטית, וזאת בשונה מתלונות על פגיעה ממוקדת באיבר קונקרטי עליה נקל על הנפגע להצביע והדעת נותנת כי ייעשה כן בסמוך לתאונה (כגון - פגיעה אורתופדית), סבורני כי מתקיים טעם מספיק לאפשר העלאת הבקשה באיחור. מבחינת הצורך במניעת עיוות דין, הרי שנוכח העובדה כי אין לתובעת אפשרות להוכיח נזקיה אלא באמצעות מינוי מומחה מטעם בית המשפט, והעובדה כי דחיית הבקשה חוסמת כליל את אפשרותה להוכיח הנזק הנטען, יש מקום להיעתר לבקשה. מנגד, לנתבעת לא צפוי להיגרם עיוות דין מהותי, מעבר לסרבול הדיוני, שהרי בסופו של יום הדברים יעמדו לבחינה ובדיקה עניינית.

אשר לשאלת קיומה של ראשית ראיה; על בסיס החומר הרפואי שצורף, סבורני כי יש ראשית ראיה המצדיקה מינוי מומחה כמבוקש. כאמור לעיל, מהחומר עולה כי הנתבעת מטופלת מזה תקופה לא מבוטלת במרפאת כאב. תלונות על כאבים בחלקי גוף שונים עולות במסמכים הרפואיים שלאחר התאונה ולאורך זמן. אפשרות של אבחנת תסמונת פיברומיאלגיה נזכרת במפורש במסמכים הרפואיים, כפי שצויין לעיל. החומר הרפואי מצביע על זיקה אפשרית לתאונה, מבחינת לוחות הזמנים ותוכן התלונות במהלך המעקב והטיפול הרפואי. לאור זאת, ועפ"י הרף שנקבע לעניין זה בהלכה הפסוקה, יש ראשית ראיה המצדיקה מינוי מומחה. אכן, לתובעת בעיות רפואיות קודמות לתאונה, וכן נגרמו לה נכויות שונות כתוצאה מהתאונה לפי חוו"ד המומחים שמונו (10% אורתופדי, 5% נפשי ו- 5% החמרה במחלת כלי דם), ואולם השפעתם של כל אלה על השאלה האם התובעת סובלת מתסמונת ראומטולוגית כתוצאה מהתאונה, איננה יכולה להיבחן בצורה מעמיקה אלא באמצעות מומחה רפואי שימונה. משקיימת ראשית ראיה, עפ"י הדין יש להורות על מינוי מומחה, ואינני רואה כל עילה להפנות התובעת בעניין זה למל"ל כפי שהתבקש ע"י הנתבעת.

אשר על כן אני מורה על מינוי מומחה ראומטולוג.

הצדדים יודיעו בתוך 10 ימים אם יש שם מוסכם של מומחה למינוי. ככל שלא תהיה הסכמה, ימנה בית המשפט מומחה.

המזכירות תמציא את ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ה כסלו תשע"ד, 28 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: